הדוגמאות השיטתיות בהצפנה בתורה


התיאוריה המבנית של צפנים בתורה


התיאוריה המבנית של צפנים בתורה:
לפניכם מערכת חדשנית שמתחילה להיחשף בימים אלו,
ואתר קודים בתורה הוא הראשון להעלות את הדברים ולהציגם בפני כל.
בתור הקדמה נאמר כי התגלתה שיטה מבנית חדשה בה מוצפנים קודים בתורה.
אנו נפרט ונסביר את עקרונותיה ואף נביא לכם דוגמאות מייצגות.
לדילוג על ההקדמה ומעבר לדף דוגמאות הקש כאן

עקרונות:

1. שיטת הציר ושיטת המדידה לפי קירבה לציר
2. הדילוגים המקבילים לציר
3. הדילוגים האופקיים
4. עיקרון החזרה והדמיון העצמי

הסברים:

1. עיקרון שיטת הציר:
בנוסף לעיקרון הדילוג המינימלי - מתווסף עיקרון הציר.

מהו עיקרון הציר ?
אחרי שנבחר ביטוי מסוים או מילה מסויימת (כהערה: אנו נעדיף להסתכל על הדילוג המינימלי, אם כי לפעמים נסתכל על הדילוגים המינימליים הראשונים ולאו דווקא על הקטן ביותר) נבנית טבלה שהביטוי עצמו משמש כציר מרכזי של הטבלה.
מכאן ואילך, כל ביטוי נוסף שמופיע בטבלה, נמדד על סמך הקירבה או הריחוק שלו מהציר.

מהי המשמעות ?
משמעות הרעיון הנ"ל הוא שגם ביטוי קצר המופיע בקירבה סמוכה לציר, יהיה משמעותי ומובהק, למרות שהוא יכול להופיע בדילוג גדול (אשר איננו מינימלי ואינו מהווה ממצא מובהק בפני עצמו ללא קירבתו לציר)

אחרי שהבנו את עיקרון הציר, נשאר לנו להגדיר איך תהיה שיטת המדידה של עיקרון זה...

שיטת המדידה:
היסוד החשוב ביותר הוא הגדרת פונקציית הקירבה לציר.
לאחר הגדרת הפונקציה, אנו נחזור ונשתמש בה לכל אורך הבדיקות.
הבדיקה מתבצעת על ידי קביעת מלבן בגודל מספיק סביב הציר.
מכאן ואילך, התוכנה מבצעת סידרת פרמוטציות של האותיות הנמצאות באותו מלבן - כשהיא משמרת את אותיות הציר.
לכל פרמוטציה - התוכנה מחפשת הופעה של הביטוי הנוסף בטקסט המעורבב ובמידה והיא מוצאת אותו, היא מחשבת עבורו את אותה פונקציית הקירבה לציר הנ"ל.

אנו לוקחים סידרה גדולה של פרמוטציות כאלו (פופולציה) ומחשבים כמה פעמים מצאנו את אותו ביטוי נוסף בפונקציית קירבה קטנה יותר מהערך המקורי שהיה בטקסט התורה המקורי.
הכמות הנצברת חלקי גודל הפופולציה מהווה מדד למובהקות התופעה.
( ככל שנגדיל את הפופולציה - נקבל מדד מדויק יותר )

2. עיקרון הדילוגים המקבילים לציר (אנכיים):
המחקר בתיאוריה המבנית של הדילוגים התרכז בשני סוגים ספציפיים של דילוגים:
א. הדילוגים המקבילים לציר (מופיעים בצורה אנכית בטבלה )
ב. הדילוגים האופקיים (מופיעים בדילוג קטן בשורה אחת בלבד )

במידה ואורך כל שורה בטבלה שווה ממש לדילוג של הציר -
הדילוגים המקבילים (האנכיים) יהיו פשוט כפולות של הדילוג של הציר.
אבל
אם אורך השורה הוא מחצית מדילוג הציר, אז הדילוגים האנכיים בטבלה הם יהיו כפולות של אותה מחצית (כנ"ל שליש וכדומה...)

התרכזות זו בדילוגים אנכיים משליכה גם על שיטת המדידה, כי אז בכל הפרמוטציות של הטקסט, נחפש דווקא הופעות מקבילות לציר.
לפיכך - התחרות תהיה רק ביניהם.
אותו עיקרון ממשיך ללוות אותנו גם בדילוגים בהופעות האופקיות.
אמנם, לא נוכל להשתמש בשיטת הערבוב של אותיות כשגוף הדילוג הוא בדילוג 1 - מכיוון שאז ההשוואה לא תהיה רלוונטית.


   חזרה לדוגמאות השיטתיות בהצפנה בתורה