תורה שבעל פה צפונה בתוך התורה שבכתב


פסח שני


פסח שני
מדרש חז''ל עתיק נמצא מוצפן בדיוק בפסוק עליו המדרש מדבר.


הגמרא במסכת סוכה דף כ''ה מביאה את מחלוקת רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא העוסקת בפירוש הפסוק:
''ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וגו' " (במדבר ט' ה').



מילות מפתח לפי הצבעים בטבלה:
מישאל: (11) הדילוג המינימלי בספר במדבר
אלצפן: (139) הדילוג המינימלי בספר במדבר
פסח ב': (-10) הדילוג המינימלי בתורה
י"ד איר: (-44)

הגמרא במסכת סוכה דף כ"ה מביאה את מחלוקת רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא העוסקת בפירוש הפסוק: "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם וגו' (במדבר ט' ה').

הפסוק מדבר על אנשים אשר נטמאו במת וחלה עליהם טומאת מת. אנשים אלו אינם מורשים לאכול מקרבן הפסח כל עוד טומאת מת עליהם.

רבי יוסי הגלילי מסביר שאותם אנשים טמאי מת, היו נושאי ארונו של יוסף.
רבי עקיבא מסביר שהיו אלו מישאל ואלצפן שנטמאו כשנצטוו לשאת את נדב ואביהו מאת פני הקדש לאחר שאלו נשרפו בהקריבם אש זרה לפני ה'.

בטבלה שלפנינו ניתן לראות את הפסוק המדבר על אותם אנשים טמאים לנפש אדם.הם קרבו לפני משה ובקשו עצה איך לא להגרע מכלל בני ישראל המקיימים את מצות הפסח.

הקב"ה מורה למשה הוראה לדורות האומרת שכל אדם טמא נפש או בדרך רחוקה, יוכל לקיים את חג הפסח במועד של חודש לאחר המועד הראשון - ומועד זה נקרא "פסח שני", אשר מועדו חל ביום י"ד באייר .

ניתן לראות בטבלה את הביטוי "פסח ב" (פסח שני) בהופעתו המינימלית בתורה.

כמו כן אנו מוצאים את הביטויים: "מישאל" בהופעתו המינימלית בספר במדבר , יחד עם הביטוי "אלצפן" גם הוא בהופעתו המינימלית בספר במדבר.

הביטוי: י"ד איר נפגש עם הפסוק "ועשה פסח לה' כחקת הפסח וכמשפטו".


   חזרה לתורה שבעל פה צפונה בתוך התורה שבכתב