תורה שבעל פה צפונה בתוך התורה שבכתב


טיטוס והיתוש


טיטוס והיתוש
גורלו של טיטוס הרשע - מתגלה בצופן התורה.


הגמרא במסכת גטין דף נו' עמוד ב' מספרת על גורלו של טיטוס הרשע : מה עשה ? (טיטוס) נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני (שק ענק), והביא כל הכלים שבמקדש והניחן בהן, והושיבן בספינה לילך ולהשתבח בעירו וגו'.
עמד עליו נחשול שבים לטובעו, אמר: כמדומה אני שאלהיהם של אלו, אין גבורתו אלא במים, בא פרעה, טבעו במים.
בא סיסרא, טבעו במים. אף הוא עומד עלי לטובעני במים.
אם גבור הוא, יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה.
יצתה בת-קול ואמרה לו: רשע בן רשע, בן בנו של עשו הרשע.
בריה קלה יש לי בעולמי, ויתוש שמה.
אמאי (מדוע) קרי לה: בריה קלה ?
דמעלנא (פה להכניס מאכל ) אית לה (יש לה) ומפקנה לית לה (אין לה פתח להוציא)
עלה ליבשה, ותעשה עמה מלחמה !



מילות מפתח לפי הצבעים בטבלה:
יתוש
חוטם
טיטוס

עלה ליבשה, בא יתוש ונכנס בחטמו, ונקר במוחו שבע שנים.
יומא חד הוה קא חליף אבבא דבי נפחא (עד שביום אחד חלף/עבר על פתחה של נפחיה).
שמע קול ארזפתא - אישתיק (כאשר שמע היתוש את קול הקשת הפטיש השתתק היתוש מחמת הבהלה והפסיק לנקר.)
אמר: אכא תקנתא, בכל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה ( אמר טיטוס בשמחה: יש תקנה להרגעת כאבי. מאז בכל יום היה נותן הוראה שיביאו נפח ויקישו לפניו ללא הפסק. )
ל (נפח) גוי - יהיב ליה (נתן לו) ארבע זוזי. לישראל - אמר ליה : מסתייך דקא חזית בסנאך (די לך שאתה רואה בצערו של שונאך ואין לך צורך בתשלום נוסף )
עד תלתין יומין עביד הכי (שלושים יום הרעישו) , מכאן ואיך כיון דדש דש ( מכאן ואילך לא הועיל מכיוון שהיתוש כבר התרגל והמשיך לנקר )
תניא, אמר רב פנחס בן ערובא: אני הייתי בין גדולי רומי, וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור, משקל שני סלעים.
במתניתא תנא: כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין.


   חזרה לתורה שבעל פה צפונה בתוך התורה שבכתב